גלבוע נ' הדס חברת עו"ד

פסק דין

1. התובעת הגישה תביעה לפיצוי כספי בסך 10,000 ₪.

2. לטענת התובעת, הנתבעת הודיעה לה בשנת 2008 כי קיים חוב שלא שולם. לאחר חילופי מכתבים בין הצדדים הודיעה הנתבעת כי אין חוב לתשלום. לאחר 23 חודשים שוב נשלח מכתב המודיע על קיומו של חוב ובמקביל הוטל עיקול על רכבה של התובעת. התובעת פנתה לנתבעת אך לטענתה העיקול לא הוסר.

3. הנתבעת טוענת, ( כפי שעולה גם מנספח לכתב התביעה) כי העיקול הוסר עוד ב9/2/09. עוד לטענתה אין כל יריבות בינה לבין התובעת שכן היא שליחה של עירית נתניה בעלת החוב לצורך ביצוע פעולות הגביה;הנתבעת לא הטילה את הדוחו"ת ולא החליטה על גבייתם הנתבעת ביצעה את הוראות עירית נתניה ולא חרגה מהוראות אלו.

4. בדיון שהתקיים אישרה התובעת כי העיקול הוסר וכי מגיע לה פיצוי על עצם הטלת העיקול ועל כך שנשלח מכתב על קיומו של חוב כאשר בעבר הודע לה כי אין חוב לתשלום.

בדיקת הטענה כי הקנס בטל מאחר ולא נשלחה הודעת תשלום הקנס והתיישנות העבירה, אינו בסמכותו של בית משפט אזרחי (ע"א 8080/99 נפתלי וקס נ' עירית תל-אביב). לעומת זאת, הליך גביית הקנס נעשה בהתאם להוראות פקודת המסים (גביה) כאילו היה מס, וביקורת על פעולות הגבייה, כולל התיישנות העונש, נתונים לסמכותו של בית משפט אזרחי, ראה ע"פ 3482/99 אריה פסי נ' מדינת ישראל: "גביית קנס שלא שולם במועדו נעשית על-פי פקודת המסים (גביה), כאילו היה מס. לפיכך הואיל ומדובר בשלב של הוצאתו לפועל של עונש הקנס שהושת, שבמסגרתו נטענת טענת התיישנות, אין זה ראוי שהוא יטופל על-ידי בית-משפט שגדר סמכותו הוא טיפול בעניינים פליליים בלבד".

5. התובעת אינה מפרטת בכתב התביעה מדוע לשיטתה הקנס בטל, למעט הטענה כי נשלחה לה הודעה בדבר הסדרת החוב. ממכתב הנתבעת מיום 8/3/11 עולה כי הודעהזו נשלחה בטעות. לא הובאה ראיה מטעם התובעת כי הקנס שולם ועל כן הטענה כי ננקטו הליכי גביה לשווא לא הוכחה ולא שוכנעתי כי התובעת אינה מחויבת בתשלום הקנס.

6. בנוסף לכך אני מקבלת את טענת הנתבעת בדבר העדר יריבות בינה לבין התובעת. הנתבעת הינה שלוחה של עירית נתניה, בעלת החוב, ולא נסתרה גרסת הנתבעת לפיה פעלה ע"פ הוראות עירית נתניה.

משהוטל העיקול ע"פ הוראות העירייה ומשלא הוכח כי הנתבעת חרגה מהוראות בעלת החוב , הרי שלא ניתן ליחס לנתבעת רשלנות כלפי התובעת.לנתבעת לבדה אין אמירה עצמאית בשאלה אם לנקוט הליכים אם לאו והיא פועלת ע"פ הוראות העירייה. התובעת כאמור לא הוכיחה כי הנתבעת חרגה מהוראות העירייה ולפיכך ככל שנפל פגם בעצם הטלת העיקול הרי על התובעת להפנות את טענותיה כנגד עירית נתניה ואין לה יריבות כלפי הנתבעת.

7. התביעה נדחית.

נוכח העובדה כי התובעת סברה לחשוב כי החוב הוסדר בעקבות מכתב שנשל אליה על ידי הנתבעת-אין צו להוצאות.

ניתן היום, י' טבת תשע"ב, 05 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: